הסיפור של שפיצה
שפיץ הגיעה לכלביה עם 3 אחיותיה לאחר שנמצאו משוטטות ביקנעם. בימים ובשבועות לאחר מכן החלו אחיותיה להיפתח לשחק ולהתלטף עם צוות העובדים ומתנדבי הכלבייה עד שלבסוף מצאו בתים חמים שאימצו אותן. לעומת זאת שפיץ רק הלכה ונסגרה, הפסיקה לתקשר עם עובדי הכלבייה, ברחה והסתתרה במלונה כאשר ראתה או אפילו רק שמעה מישהו מתקרב. חודשים עברו ושפיץ נהיתה כלבה שקופה שפוסחים עליה ומתעלמים מנוכחותה. כמו הרבה גורים חששנים שגדלים בכלבייה, שפיץ הפכה לכלבה בלתי נראית.
ככה הכרתי את שפיץ לראשונה. אהבתי אותה מהרגע הראשון שפגשתי אותה למרות שלא החזירה לי אהבה. ההפך הוא הנכון – נראה שהיא מתחמקת מנוכחותי. בשל התעקשותי, עם הזמן נוצר בינינו קשר מיוחד והפכתי להיות מבין הבודדים שהצליחו להוליכה על רצועה ולהאכילה. בסופה של תקופה ארוכה הייתי שותפה לסודה הכמוס של מופנמת זו: זכיתי לראותה מביעה חיבה, משחקת ושמחה גם בנוכחותי.
נשביתי בקסמה.
לאחר חודשים רבים הגיע יום ועמו נפש טובה שביקשה לאמצה. האימוץ לא צלח. בבית שפיץ הביעה אפאטיות קיצונית, התנהגות קפואה ומאובנת של פחד בלי רצון להסתגל לסיטואציה החדשה. מפוחדת מהעולם היא חסמה כל גילוי של חיבה, סירבה לאכול, ללכת, לעשות את צרכיה על רצועה ואפילו לזוז ממקומה. לאחר תקפה ארוכה ללא שינוי חזרה שפיץ לכלביה (בשמחה ובאושר לתדהמת בעליה והעובדים).
חוות הדעת שניתנה על שפיץ הייתה שזו כלבה שאינה ניתנת לשיקום.
למרות מיטב המאמצים של הצוות והמתנדבים שפיץ חזרה להיות כלבה בלתי נראית.
נדמה היה שלעולם לא תצא מהכלבייה.
ליבי נשבר כאשר חזרה שפיץ לכלביה. לאחר זמן מה התחלתי בתהליך ארוך לקראת אימוצה.
במהלכו יצאתי עמה לטיולים ולאחר מכן לקחתי אותה עמי לשעות ספורות לבית במהלך היום. בעזרת המון עזרה מהגולדן המבוגר שלי, נוצר ביני לבין שפיץ קשר של אמון הדדי. למדנו להכיר זו את זו וזכיתי להזדמנות לראות מה חבוי מתחת למסכת הפחד שעטתה עליה בכלביה. צעד צעד הפכה שפיץ להיות כלבה שמחה שיודעת להראות חיבה, להתפנק בליטופים ואפילו לגשת לאנשים הסובבים אותה.
במרחק חמישה חודשים מהיום בו נכנסה לביתי, במרחק של שנה מהיום בו נכנסה לליבי, שפיץ גומעת בצעדי ענק מכשולים, מתמודדת עם הפחדים שלה, משתובבת, משחקת ומצחיקה אותי עד דמעות.
כמובן שיש עוד דרך ארוכה לפנינו אך יש בי אמון שבסופה של אותה הדרך גם אחרים יכלו לראות מה שראיתי בה מההתחלה; והנה יש גם אחרים שרואים כמה היא הזויה, חמודה, נפלאה וחכמה. כמה אהבה יש בה לתת וכמה מעט היא הייתה צריכה על מנת לבטא את האופי שלה.
נכנסתי לברית הזו בינינו בהכרה שאני לא מקבלת אלי כלבה פשוטה אבל עם כל יום שעובר ככה אני מרגישה יותר ברת מזל.
חשוב לפעמים לזכור שכולם רוצים כלב מושלם בלי בעיות. לפעמים חשוב לראות מעבר לחזות החיצונית של הכלב. גם אם אילו דברים קטנים: לראות מעבר לגזע, לגודל, לצבע ולאורך הפרוה. כלבים טובים נמדדים לפי אופיים, והאופי תמיד חבוי תחת מעטה החיצוניות.
ברכות חמות לכלבית עין אילה, לצוות המתנדבים, הכלבנים וכמובן ברכות לכלבים שמצאו בית.
כמובן גם איחולים לנעלמים, האבודים, חסרי השם והפנים שעוד מחכים ליד טובה, בית אוהב ולנפש טובה שתצילם.
לילך, שפיץ וסטיב.
.
הסיפור שלך עם שפיץ דומה להפליא לסיפור של כלבתי מון. גם אני לקחתי את מון מכלביית עין איילה ב23/11/13 ונאמר לי שהיא אינה מתקרבת לאיש ואין אפשרות לשקם אותה. אני התאהבתי בה. היום לאחר שהיא אצלי שנה ועשרה חודשים כמעט היא מגלה כלפיי אהבה ללא גבולות. היא כבר מתקרבת יותר לאנשים ופחות מבוהלת מדברים. היא עשתה דרך ארוכה בעזרת אהבה ללא גבולות ועבודה קשה אך לפנינו עדיין דרך ארוכה. כעת אני עובדת איתה בשיתוף עם גל כתב מאלף בדרך חיובית מכפר חסידים וממליצה לכולם עליו וכן להאמין שסבלנות ואהבה יכולות לשנות התנהגויות.